הכל בידיים שלך?

2024 מְחַבֵּר: Harry Day | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 15:45

איש אחד החליט לבדוק את החכם. הוא תפס את הפרפר, סחט אותו בין כפות ידיו ושאל:

- ספר לחכם, האם הפרפר חי או מת?

החכם חשד בתעלול מצד האיש. הוא הבין שלא משנה כיצד יענה, השואל או ירסק את הפרפר או ישחרר אותו, והשיב:

הכל בידיים שלך, בנאדם.

הכל בידיים שלך

זה הכל? ישנן נקודות מבט שונות במה ובמי תלוי בחיינו. נגע בשניים מהם, הנפוצים ביותר.

שקול את נקודת המבט הראשונה, שאומרת - "צחק על אלוהים על ידי ספר לו על תוכניותיך" או "לא תסתלק מהגורל"

בעולם של היום, מלא בספרים וסרטים אזוטריים כמו הסוד, ההכרזה הפכה לאופנתית: הכל בעולם תלוי איך אתה שואל. כלומר, הכל תלוי במחשבות ובאמונות שלנו.

ואם אנשים קודמים ביקשו רחמים מהאלים, כעת מתווכים אלה נדחקים הצידה, ואתה צריך לבקש מיד ישירות מהיקום או מהיקום. יחד עם זאת, הכרחי להאמין שהם שופעים, חכמים ואדיבים ושהם שומעים אותך בצורה מושלמת ו - מה שחשוב - הם רוצים לעזור לך. ואז תקבל מה שאתה רוצה.

עכשיו דמיין את עצמך במקום היקום. ועכשיו אתה מקבל מאה אלף פקודות להינשא לנסיכת מונקו. ההזמנות הן מאה אלף, והנסיכה היא אחת. ומה תעשה במקום היקום כדי לא לאבד את המוניטין שלך לשפע ולכל יכולנות?

ובכן, או מיליון הזמנות להפוך לאלוף העולם באגרוף או החלקה אמנותית? ואם עדיין אפשר ללדת מאה אלף נסיכות, אז מיליון איש לא יוכלו להפוך לאלופה. מכיוון שאלוף הוא אחד, זו הסיבה שהוא אלוף.

מה לגבי כסף? עושר אינו ערך מוחלט, אלא יחסי. במדינה אפריקאית אחת, לאחר ששוחררה מהעול הקולוניאלי, כתוצאה מאינפלציה, כל תושבי המדינה הזו הפכו לפחות בשנה למיליארדרים. אבל הם לא התעשרו מזה …

ועכשיו חמישה מיליארד בני אדם מבקשים מהיקום עושר.

הם שואלים את הדרך בה הסרט "הסוד" לימד אותם, ומה עליה לעשות?

להתנהג כמו ממשלת המדינה האפריקאית שתוארה לעיל: לתת לכולם מיליארד דולר? יהי רצון שכולם יהפכו למיליארדרים, וכולם יהיו מאושרים.

במילים פשוטות, כדי שמישהו יהיה עשיר, מישהו צריך להיות עני. לכן, היקום כל הזמן צריך, כביכול, להחליט: את מי להתעשר, למי להפוך לאלוף, ולמי להיות זר, למרות שכולם מבקשים כמעט את אותו הדבר.

וכאן כבר, כנראה, מופיעות טכניקות שונות נכונות ואף סודיות להשפעה על היקום. וגם מתווכיו מופיעים, אשר בתשלום מתון, ולעתים לא מתון במיוחד, מבטיחים להעביר אליכם את הידע הזה, ובמקביל מארגנים את ההגנה על היקום.

ואין בכך היגיון, מאחר שאנו, לאחר שקיבלנו את אורנו, מתחילים להבין שמיליארד הוא כמובן טוב, אך רק כשיש לך אותו, בעוד שאחרים לא. ואם כולם יודעים איך להשיג את זה, אז אין היגיון בידע כזה. אם כי כאופציה, תוכל לנסות להעביר ידע זה לאחרים וכמובן שלא בחינם.

באופן כללי ניתן לסכם נקודת מבט זו כדלקמן:

הכל תלוי במישהו, תשאל וזה יינתן לך!

נקודת מבט נוספת אומרת לנו שהאדם הוא יוצר גורלו שלו

והכל תלוי רק בו בלבד, ולא בגורל, לא באנשים אחרים ובנסיבות שונות, אסונות חברתיים או רצון האלים והיקום.

וגם אם נולדת בשנות השלושים בגרמניה במשפחה יהודית והעובדה שהגעת למחנה ריכוז היא באשמתך, זאת אשמתך. אחרי הכל: "האדם עצמו הוא יוצר גורלו שלו".

או שאם אתה מוצא את עצמך על החוף בזמן צונאמי, זה בגלל שאיפשהו עמוק בפנים עצמך רצית את זה ושאפת לזה. כי הכל בידיים שלך!

שתי השקפות אלו מופיעות בעינינו כשתיה קיצוניות, אם כי הן מדברות על אותו דבר.עדיין יש דבר כזה, אבל לא נשקול זאת: אם קורה משהו טוב, הכל בזכות המאמצים שלנו, ובכן, ואם זה רע, אז זה כמובן גורל.

אז מה תלוי בנו ומה לא?

על מה אנחנו יכולים להשפיע ומה לא מתאים לשליטתנו?

לדעתנו, הקרוב ביותר למציאות הוא המודל, שיכול להתבטא במטאפורה הבאה:

החיים שלנו הם כמו נהר.

נסיבות חיינו הן ביטויים שונים של הנהר: עץ סחף, מפלים, לוחות …

אנחנו כמו אדם שטים בסירה על הנהר הזה. איננו יכולים לשנות את העומק, הרוחב, זרימת הנהר, להסיר מפלים ולבטל עץ סחף שחולף על פניו. אבל אנחנו יכולים לקיים איתם אינטראקציה. אנו יכולים ללמוד להתגבר על מפלים, לעקוף עץ סחף ורדוד.

תומכי התיאוריה הראשונה רוצים לשנות את הנהר עצמו, בעוד שהשני חושב שזה תלוי רק בהם כמה מפלים וחטטים יהיו בדרכם. לא אחד ולא השני הוא רציונלי.

זה תלוי בנו באיזו סירה אנחנו נוסעים לאורך נהר החיים.

אילו כלים יש לה למסע נוח.

אולי קיבלת סירה דולפת מלידה, אז מה? בכוחך לתקן את זה, לשים עליו מנוע ואולי לקנות יאכטה.

זה גם בכוחך לעקוף אזורים מסוכנים - ובכן, ובמקום שזה לא הצליח, אבק את עצמך ושח יותר. מישהו מוריד את המשוטים וצף עם הזרימה, ומישהו, שעוסק במיומנות עם משוט, עם שיר ובהנאה נוסע בחיים. והם אלה שיכולים לומר בסוף המסע: "זה היה מסע מרתק לכל החיים!"

לדעתנו, אין זה סביר לצפות שמישהו (אלים) יסיר את כל ה"קניונים "מהכביש, או שיחשוב שאנחנו בעצמנו יוצרים אותם. עדיף פשוט להיות מוכן לפגוש אותם, ואפילו למצוא דרכים להשתמש בהם בחייך. כפי שייעץ לדייל קרנגי במקרה זה - "הפוך מהם את הלימונדה שלך."